גז הבישול – או בשמו המקצועי: גז פחמימני מעובה (גפ"מ) – נחשב למקור אנרגיה יעיל, חסכוני וידידותי לסביבה. הוא משלב מספר גזים, בדך כלל פרופאן או בוטאן, וברוב התערובות, בריכוזים קטנים יותר, גם פרופילן  ובוטילן. זהו אחד ממקורות האנרגיה הנפוצים ביותר בעולם.

משפחת גזים זו משמשת למגוון רחב של צרכים: הסקה, ייצור חשמל, הנעת כלי רכב, וכמובן – בישול.

מצד אחד זהו משאב נפוץ ביותר. מצד שני, זהו חומר נפיץ ביותר.

השימוש בגז זה כרוך בסיכון מסוים ולכן חשוב שטכנאי גז מקצועיים יהיו אלה שמטפלים בכל העבודות הקשורות להתקנה ותפעול בטיחותיים של מערכת הגז הביתית.

טכנאי גז צריך לעבוד בתיאום עם האדריכל והבנאים של כל בית כדי לתכנן את מיקום בלוני הגז ונקודות הגז גם לאחר השלמת הבנייה החוק מחייב לקרוא לטכנאי גז לביקורת תקופתית כל חמש שנים לכל המאוחר. בביקורת זו הטכנאי מוודא פעולה נכונה של כל החלקים שבמערכת הגז הביתית – בלוני גז, ברזים וכיריים – וגם יחליף את צינור ההולכה הגמיש בכל מקרה, עקב בלאי.

כמובן שכל מקרה של חשש לדליפת גז יש להיעזר בשירותיו של טכנאי גז.

גז הבישול, כאמור, הינו גז נפיץ במיוחד. במקרה דליפה ניצוץ קטן ביותר עלול לגרום לאסון. (ניצוץ קטן יכול להיות גם ניצוץ זעיר שנוצר מבלי שנשים לב, למשל עקב חשמל סטטי או שליפת תקע משקע).

גז הבישול הוא חסר ריח או צבע. ואולם, מסיבות של בטיחות, כלומר על מנת לזהות דליפה מהר ככל האפשר, מוסיפים לגפ"מ כבר בשמן הייצור אתיל מרקפטאן, שמעניק לו את ריחו המוכר.

במידה ומריחים את הריח המוכר של גז הבישול יש לנקוט במייד בצעדים הבאים:

  1. להתקשר מיד לספק הגז וליידע אותו על הדליפה. הספק חייב לשלוח טכנאי גז, והשירות חחב להיות בכל שעות היממה.
  2. לסגור את ברזי הגז. בקשו מטכנאי הגז להראות לכם את כל ברזי הגז בבית או בדירה.
  3. לאוורר את הדירה כדי לעזור לגז להתנדף החומר ולמנוע הצטברות של גז בתוך המבנה
  4. לנתק את מקור החשמל במבנה (להוריד את הפקק) – אם לא לכל הדירה לפחות באזור החשוד.
  5. להימנע מהפעלת מכשירים חשמליים ו \ או מהדלקת אש (כולל סיגריות) עד שהדליפה תטופל.